לדף הבית


יובל יאירי - "עד עולם" במוזאון תל אביב - ראיה מיוחדת בעלת משמעות שמעבר ליופי


מאת: פלד יובל
תאריך פרסום:
18/09/2005

יאירי לוקח את המצלמה, ומנסה להפוך אותה מכלי מציץ ומתעד, לכלי התבוננות. הוא נוגע בכך בנקודה מהותית, הנוגעת לשינויי עומק תרבותיים

היופי של עבודותיו הצילומיות של יובל יאירי, לוכד את עינו של המתבונן מיד עם הכניסה לחלל התערוכה. זהו יופי מעוצב מאוד, הנגוע באווירה נוסטלגית של מקום שהיה תמיד בשוליה המסתוריים של החברה. עתה כאילו קפא בו הזמן, כשנעזב והכל נשאר על מקומו. המבנה הישן, החפצים המספרים על מה שהיה פעם והעזובה, עשויים להצטרף בעבודות המוקפדות, לכדי יופי שעשוי להתפרש כקיטש סוחט רגשות.
אולם בנוסף למראה הראשוני הזה, העין חשה כי יש כאן משהו שונה, משהו שאינו מצוי בצילום רגיל. ראשית הקווים הישרים שהתעגלו כאן, ומזכירים צילום הנעשה בעדשת עין הדג, אשר מעוותת את הקווים הישרים, כאילו נפלו על מראה קמורה. שוני זה מוכר, ואינו מייחד את עבודותיו של יאירי שיש בהן עוד משהו משלהן.
כאשר מתקרבים לכל עבודה רואים כי היא מורכבת מפסיפס של צילומים קטנים אשר חוברו בעבודת יד דקדקנית ורגישה לתמונה שלימה בעזרת תוכנת מחשב. האמן השאיר את טביעת הפסיפס הזו, כחלק מן העבודה.
עקבות אלה שהשאיר הן המפתח להבנת המיוחד בעבודות. יאירי, כפי שכתוב גם בדף התערוכה, צילם כל אחד מן המראות, באמצעות מסרטת וידאו, ששימשה כמצלמת סטילס, ובכל פעם מיקד את המצלמה, על מקום אחר. הוא נע עם מוקד המצלמה שלו, מעט מאוד בכל פעם, ובכך סרק את כל מה שרצה להראות, כאשר עין המצלמה, עושה בעצם את מה שעושה האדם כשהוא מתבונן: היא סורקת את המראה כולו, מתמקדת בנקודה אחר נקודה ומחברת את הכל לתמונה אחת. המצלמה, בשונה מן העין, ממוקדת בנקודה אחת בלבד וככל שמתרחקים ממוקד זה היא נעשית ממוקדת פחות. בכך מספקת עין המצלמה מראה כללי של הבזק אחד, דבר הקרוב יותר להרף עין של מבט, ולא להתבוננות אנושית בוחנת.
יאירי לקח את המצלמה, וניסה להפוך אותה מכלי מציץ ומתעד, לכלי התבוננות. הוא נגע בכך בנקודה מהותית, הנוגעת לשינויי עומק תרבותיים, שהינם תוצאה של התפתחות טכנולוגית, במקרה זה המצלמה. הצילום השתלט מאז תחילתו על תרבות התפיסה הוויזואלית. במאות השנים שקדמו לו הוליכה את ההתבוננות התפיסה של הציור הפיגורטיבי. תפיסה זו דרשה מן הצייר תהליכי בחינה וניתוח של המראה אותו תאר, רק על מנת לייצר תמונה הדומה למציאות. כל המטען התרבותי של בחינה ובדיקה של מראה העיניים מוטמע בציור, ומורגש על ידי הצופה, המפתח רגישות, מודעת ולא מודעת, לערכים אלה.
עם בואו של הצילום ניתן כלי מתאר אשר מייצר דימויים משכנעים למדי של המציאות הנראית. אלא שהמצלמה אינה דורשת מן המצלם את תהליך הבחינה אותו דורש הציור. כמו כן אין המצלמה ממוקדת כפי שעין הצייר ממוקדת בכל נקודה אותה הוא מתאר.
העולם נשטף בצילום, ואת ערכי ההתבוננות אותם העבירו הציירים, החליפו ערכים של הצצה מהירה וכוללנית על קטעי מציאות. להצצות אלה איכויות ייחודיות משלהן, והן יודעות לספר סיפורים חזותיים, באיכות ובייחוד שאינם מצויים בציור. תרבות ההתבוננות הבוחנת כל צורה וצבע לפרטיהם, הפכה לתרבות מבט הבזק התופס את המכלול, מבלי שיתרכז בכל אחד מן הפרטים הבונים אותו.
יאירי הלוקח את מצלמתו ומנסה להפעילה באיטיות וביסודיות, מניח אצבע על שינוי עמוק זה שחל בהתבוננות לאורך מאה וחמישים השנה האחרונות.
אולי יקום מישהו בעל יכולות טכנולוגיות, יבין את הבעייתיות הזו וינסה לפתח מצלמה אשר תנסה לחקות לפחות חלק ממה שיאירי עשה בעבודת נמלים מרשימה, המייצרת מוצר אמנותי יפה ומעורר מחשבה זה.
 

 

 



תגובות
זוית ראייה מקורית דורית  04/07/06 01:15:05
יובל פלד העניק לי זוית ראייה אחרת להסתכלות על אמנות
מחכים ליובל יאירי עמוס  26/05/06 01:43:31
רוצים עוד!
מעבר לפרגודי היופי ליאורה היידקר  14/03/06 05:36:20
תערוכה נפלאה של יובל יאירי ומאמר מצויין של יובל פלד, שני אמנים המנסים להתמודד עם מסתרי ההתבוננות
שימור ביה"ח הנסן אורח  29/09/05 01:51:36
בית-החולים הנסן הוא מתחם נדיר ביופיו הזקוק בדחיפות לשימור. המבנה הייחודי וההסטורי הזה נמצא בסכנה. אני מקווה שהתערוכה של יאירי תסייע למקד את תשומת הלב אשר המקום ראוי וזקוק לו, לטובת שימורו ולמעננו -חברה שאכפת לה באמת ורוצה ליצור ולאצור תרבות. עד עולם
יובל יאירי רננה  28/09/05 09:52:07
מסכימה עם המאמר שלכם
עד עולם אסף  21/09/05 02:28:55
יפה מאוד!
הוספת תגובה


למאמרים נוספים השתמש בחיפוש כללי בראש העמוד