לדף הבית


לחוף אותו הים / רבקה ססובר פלד


מאת: רבקה ססובר פלד
תאריך פרסום:
06/01/2010

דברים לתערוכה ’לחוף אותו הים’, דצמבר 2009



 

לחוף אותו הים
לתערוכה ב’בית האמנות מבשרת ציון’, דצמבר 2009
רבקה ססובר פלד
 
את הילדים שמאכלסים את הציורים שלי בתמונות האלה –מצאתי. לא חיפשתי, לא תכננתי, לא ביימתי.
הילד עם בקבוק הפלסטיק ששיחק בחוף תל אביב – פשוט היה שם, ולא שם לב שצילמתי אותו.  את הילדים של עזה מצאתי יום אחד בעיתון הארץ, ועוד לפני שקראתי את הכתבה הנלווית, ידעתי שהם צריכים להיכנס לציור שלי.
הילד התל אביבי  היה נושא של הרבה עבודות, שאת חלקן הצגתי בגלריה ’אלה’ ב-2005.
הצילום של ניר כפרי, משקף סיטואציה  שונה מאד מהחוף התל אביבי, אך הילדים- הם אותם הילדים השקועים בעולמם, טובלים באור השמש האלכסוני.
תחילה - הצבעים, התנועה, האור, ההשתקפויות הם שמשכו את ליבי. אך לא רק הם.. אחרי התום, השמחה, הרצינות של עולם ומלואו  בה ילדים משחקים, ישנה גם הבדידות, הפגיעות  וחוסר התכלה. גם הילד היחיד בבועת השקט והריכוז שלו וגם הילדים הצפופים בהמולת המון צוהל,- בודדים לנפשם.
בתמונה ההזויה  של הקייטנה בעזה אי אפשר שלא לראות משל לטראגיות של המצב הפלסטיני-  מאיפה  ולאן צועדים הנערים עם החמורים במים?
תמיד נוח לראות בתמונה גרוטסקית, ’שכך הם ולא אנחנו’. אך מעבר ללוקאליות המאוד מיוחדת של התמונה אני רואה בדשדוש במים הרדודים תמונת מצב, אנושית, נצחית. 
רבים האמנים שציירו תמונות חוף ים. לשניים מהם אני מעזה לשלוח דרישת שלום על פני הדורות. ליואכים סורויה הספרדי (1863-1923) שצייר ילדים וסוסים במים בחוף ולנסיה, ולג’ורג’ סרה הצרפתי  ( 1859-1891),שבתמונת המתרחצים המפורסמת שלו, יש ילד עם כובע אדום.. 
 
רבקה
 
דצמבר 2009



תגובות
הוספת תגובה


למאמרים נוספים השתמש בחיפוש כללי בראש העמוד