לדף הבית


אתי יעקובי - מה מלילה


מאת: ב. רס
תאריך פרסום:
23/03/2008

מאמר קצר על התערוכה בגלריה נגא

אתי יעקובי מציגה בתערוכה זו ציורים כהים במיוחד, אשר הצבע השחור וגרורותיו שולטים בהם ביד רמה. התחושה היא שמישהו החשיך בכוונה את הציור. להחשכה זו ישנו אפקט דרמטי, היוצר אווירה דחוסה ומסתורית. אפשר לקבל ולהסכין לאווירה זו, כאשר מביטים בציורים מרחוק, מבלי לחקור ולבדוק מה קורה שם בתוך השחור. אולם לצופה מסתקרן, המתקרב ומחפש מה אכן קורה בקרביהם של הציורים, נכונה הפתעה, כי קורה שם ציור לא טוב. במבט בוחן מקרוב, מתגלה כי מוטב לרישום, למריחות הצבע ולעיצוב הדמויות, שייראו בקושי בחסות החשיכה, כיוון שאילו הוארו היו מתגלים בחולשתם הציורית ובאיכות הפשטנית שלהם.
ציור שמרביתו כהות ומיעוטו אור, אינו דבר חדש, ונעשה בו שימוש רב מזה דורות רבים. רק כאשר הכהות היא מקום בו דמיונו של הצופה משלים את החסר, על פי כתמי האור שבתמונה, ישנה תחושה כי קיימת הצדקה לחוסר אור כה נרחב בציור. לא זה המקרה בציורים המוצגים בתערוכה זו. כאן התחושה היא כי השחור בא לכסות משהו, ולא להמשיך את הפעלת הדמיון שהחלה בכתמי האור המועטים. כתמי האור, אינם ברורים, ובגלל היותם עמומים ומכוסים, הם אינם מעוררים תהליך של השלמה מדומיינת של שאר הציור, ותובעים התקרבות ובירור. במבט קרוב הם מעוררים חוסר שכנוע באיכותם, ומחוסר זה קשה להפליג בדמיון יוצר אל עבר אזורי האופל הנמצאים בשפע בציורים.
הציורים העושים שימוש קיצוני בהסתרה, אכן שלמים כפי שהם, אך אם נדרשים לקילוף קל ביותר של הסתרה פשוטה ופשטנית זו, הם מתגלים כמעט כטכסיס להסתיר את מגבלות היכולת הציורית המתגלה בעבודות.
 



תגובות
הוספת תגובה


למאמרים נוספים השתמש בחיפוש כללי בראש העמוד