לדף הבית


ילדה טובה משחקת בציור רע


מאת: ב. רס
תאריך פרסום:
12/03/2008

אלינה ספשילוב - פחות או יותר הכל / תערוכה בדולינג'ר

בפרספקטיבה נינוחה של כמה עשרות שנים הרי Bad Painting הוא יותר מכל דבר אחר ציור גרוע. הוא מתהדר בנוצות של ילד רע שתועלתו רבה, אשר לעיתים נדירות ובנסיבות היסטוריות ממוקדות ביותר, הוא זכאי להן. התפקיד הנובע מעצם העילגות שלו, הוא להאיר באור אחר את מה שמקובל כמהוגן, נכון, תיקני. כשאין לו תפקיד מדויק כזה, הוא סתם ציור גרוע.

מכיוון שתפס לו מקום של כבוד, תהילה והרבה כסף, בתולדות האמנות ובעיקר האמנות הממוסחרת של העידן האחרון, הפך ה Bad Painting למקלט המוני לאמנים צעירים רבים, ולא בלבד, אשר מצאו בו גן שעשועים פתוח המאפשר להם להשתרר, ליצור ולהשתולל ללא המאמץ הכרוך בהתבוננות ממושמעת, ובבניית קשר בשל ובוגר בין מה שהם רואים לבין מה שהם מציירים. לרבים נוספים, שספשילוב, על פי עבודות אחרות, אינה נמנית עימם, משמש סגנון זה הצדקה לצייר מבלי לרכוש שום יידע או מיומנות. באמצעות סוג ציור זה אפשר "לומר אמירות" בצורה מיידית בוטה ומרשימה, להפוך בבת אחת לפרא אוטנטי, ולהרשים לפחות חלק מן הצופים. זהו טרנד ציורי המתאים מאוד לאווירה העכשווית המחפשת את "הדבר הבא" בקרב הצעירים, ומנסה לדוג אותם לעיתים אפילו בתחילת לימודיהם, ולא בסיומם. לתוך ביקוש מן הסוג הזה נשאבים צעירים מוכשרים, בעלי חוש לעיצוב וחומר, אשר כמעט באופן טבעי מתחילים לפתח עם קהל-אופנות-בור, רומן המבוסס על ציור גרוע מגובה אידיאולוגית, שיש בו סממנים של "כשרון צעיר". צר לי, אך התרשמתי מתערוכה זו כי ספשילוב נפלה הפעם לבור זה.

תערוכה זו שונה מאוד מתערוכה קודמת שלה, אשר ראיתי בבית האמנים תל אביב, שם הציגה רישומים של עמודי חשמל, רישומים מיוחדים, אישיים ומתבוננים. תערוכה זו, נראית לי כנסיון לפנות אל אופנה רווחת. לא נעים לראות אמנית מוכשרת ומיוחדת כזו, מנסה לפנות אל סוג ציור, שאין בו כעת הרבה, מעבר להיותו כרטיס כניסה למועדון "הכישרון הצעיר". על פי עבודותיה הקודמות, לספשילוב פוטנציאל להפוך לאמנית בוגרת ובשלה, גם, ובעיקר ללא הניסיון לצייר גרוע.



תגובות
הוספת תגובה


למאמרים נוספים השתמש בחיפוש כללי בראש העמוד