לדף הבית


סופיה קיסלוב במשכן לאמנות עין חרוד


מאת: ב. רס
תאריך פרסום:
21/02/2008



רוב הציורים בתערוכה דיוקנאות, מיעוטם ציורי פנים, ועוד כמה ציורי חוץ בודדים.
הרישום בדיוקנאות מסוגנן, מעוצב ובעל אופי אחיד למדי, כמו הסיגנון בציורי הפנים.
קיסלוב מציגה עבודה שנעשתה במשך שישה עשורים של עבודה אמנותית, בהן היא שומרת על אופי עיצובי דומה של הציור. היא אינה משנה מדרכה, אינה פורצת למחוזות ציור חדשים, אלא נראית כממשיכה את התלם של עצמה אותו היא מנסה לחרוש טוב יותר.
הסגנון של קיסלוב נושק לגרפי, והיא מחויבת לו בצורה הדוקה למדי לאורך כל השנים. עובדה זו מהווה יתרון בכך שהיא מוחזקת במסגרת ברורה של אמצעי הביטוי שלה, ומאידך נוקשות זו מגבילה לעיתים, במיוחד במקרים בהם תיאור מודל אנושי כלשהו דורש גמישות ופתיחות צורנית רבה יותר. לכן בחלק מן הדיוקנאות קיים שילוב משכנע בין התוכן למסגרת הסגנונית, ואז הדיוקן נראה מצויר באופן משכנע ואמין, ואילו בחלק מן הדיוקנאות נראה כי הציירת לא ממש התחברה למצויר, בגלל נוקשות הסגנון.
מה שמאחד את התערוכה כולה, הדיוקנאות וציורי הפנים, שהם הרוב המכריע, זהו הקולוריזם האיכותי, האישי והמיוחד של קיסלוב. באופן בחירת הצבעים בכל ציור, ובמיקום המודע והעדין של הקומפוזיציה, התואמת את הרישום ואת הרכב הצבעים, היא מוסיפה מימד רב עוצמה לציוריה. מעין כלי נגינה נוסף, המצטרף לתיזמור המורכב מן הרישום ונושא העבודה.
את המכלול כולו היא מחברת באופן האישי שלה בצורת בניית הכתמים, המרובדת והרב שכבתית. כאן היא מוכיחה לאורך כל השנים שליטה בכלי העבודה שלה, והיא בונה מרקמים צבעוניים הארוגים בטקסטורות הייחודית לה. לדעתי זהו כתב ידה המזהה ביותר, אשר מעלה את כל שאר מרכיבי עבודותיה אל עבר האיכות האמנותית המשכנעת של תערוכה זו.
קיסלוב כאילו מחוץ לזרם העכשווי, אך עצם עבודתה ארוכת השנים הנמשכת למרות שינויי האופנות, ויכולתה להעמיק ולשמור על הביטוי הברור שלה, מציבים אלטרנטיבה עכשווית מאוד, לשינויים התזזיתיים ולאופנות המתחלפות במהירות בעולם האמנות אחוז האמוק והאופנתיות.
 



תגובות
הוספת תגובה


למאמרים נוספים השתמש בחיפוש כללי בראש העמוד