לדף הבית


סוף מאי - 2007


מאת: ב. רס
תאריך פרסום:
30/05/2007

אורלי מיברג / מייקל ווסלי / זאב דקל / גלי גרינשפן

אורלי מיברג – עבודות חדשות / נגא

מרבית הציורים בתערוכה מתארים דמות קטנה בתוך נוף דרמטי, פרט לציור אחד המתאר ילד נגרר על החוף. בנוסף מוצג מיצב המורכב מן המילה אמא מודפסת על המון ניירות A4  התלויים בשורות צפופות ומסודרות על הקיר. את המיצב לא הבנתי, ואולי לא רציתי להבין משהו שהצטייר לי כבנאליה קשה על נושא גדול מאוד.

האווירה במרבית הציורים דחוסה ומעיקה. מיברג מציירת נושאים פיגורטיביים, בדרך אקספרסיבית, תוך שימוש בצבעוניות מכבידה ודרמטית. להתרשמותי היא מהלכת בין הפיגורטיבי לאקספרסיבי, בנתיב אשר שם אותה לא פה ולא שם. אין אמינות פיגורטיבית מספקת לנושאיה המצוירים, ובמקביל, ובגלל הפיגורטיביות, אין לה את החופש האקספרסיבי היכול לבוא לידי ביטוי בשימוש חופשי במריחות הצבע והנחתו. התוצאה היא העמדה דרמטית והצהרת כוונות של האמנית על הנושא, ועל יחסה אליו, אך ללא מימוש הכוונות באמצעים ציוריים.

 

מייקל ווסלי – צילום / ג'ולי מ.

האפשרות להעמיד מצלמה במשך זמן ארוך מאוד מאוד, ולאפשר לה תיעוד מצטבר של תהליכי בנייה ושינוי בנוף האורבני, מנוצלת על ידי ווסלי ליצירת צילומים אשר מעמידים את הצופה, מול תחושות מיוחדות באשר לשינויים החולפים בעולמו, ובאשר לזיכרון המטשטש את העבר לטובת ההווה. הנחת רובדי זמן שונים אחד על השני, והפיכת כל מציאות לשקופה ביחס לאחרות יוצרת קסם אותו הצליח ווסלי לאתר ולתאר. הצילומים האחרים בתערוכה המתארים מראות וקווי אופק אינם ניחנים באותו קסם.

זו תערוכה פתיחה של מעונה החדש של גלריה ג'ולי מ., וברכות על החלל החדש והיפה.

 

זאב דקל – עבודה / תאטרון ירושלים

דקל אשר ליווה שנים רבות את מפעלי ים המלח, צילם שם בפרקים שונים של בינוי ופיתוח המקום. הוא הצליח לקלוט באופן פיוט את סיפורו של המקום המיוחד הזה. דקל אשר הגיע אל הצילום האמנותי, דווקא מן המסלול הטכני של הצילום, מצליח בצניעות השמורה לבעלי מלאכה מעולים, ליצור מוצר אמנותי איכותי ומיוחד. דווקא חוסר הפרטנזיה לומר בכל מחיר אמירה צבועה בגוון אישי, מוליכה אותו להתייחס אל מהות המראות והאירועים במקום, ומהם לשאוב את הסיפור האנושי שהוא מספר. דקל מפגין כאן קשב גדול לנושא שלו, ולדעתי זו עיקר איכותן של עבודותיו. חלק מן הצילומים מעובדים בצורה שאפיינה עיבוד צילומים לפני שנות דור, והדבר מוסיף עוד מימד של אותנטיות "תמימה" לתערוכה זו, המשדרת אמת וישרות אמנותית, יחד עם עין חדה וחוש אסתטי המוציא מן התעשייתי את המימד הלירי והחד פעמי.

 

גלי גרינשפן / דולינג'ר

גרינשפן עוסקת בפיסול ובתבליט תוך בחירת נושאים שונים מן המקובל. היא מפסלת נופים, מבנים וצמחים. את הכל היא מקטינה, למימדים היוצרים אינטימיות בין הפסל לצופה, וביחד עם זאת מייצרים תחושה מוזרה של הצופה כלפי המודל המקורי, בגדלו ובסביבתו הטבעית. מרבית המודלים שלה לקוחים מסביבת ירושלים, המטעינה הכל במטען אסוציאטיבי עודף (לטוב ולרע), ובכך הופכת יצירתה לעוד אוסף של נקודות תצפית המשקיפות על העיר הבלתי נגמרת הזו.

מיוחדות בחירת המודלים של גרינשפן, מחוזקת על ידי בחירת חמרים מגוונת מתוך העושר הקרמי, המעובדים בדרכים שונות, ומלמדות על חוכמת עשייה ורגישות גבוהה לחומר, לצורה ולצבע. בולטת יכולתה לעבד עד הסוף עבודות מסוימות ומאידך להשאיר במצב חצי מעובד מקומות אחרים בעבודותיה, הכל תוך קשב ושמירה רלוונטיות לנושא ולצורת הביטוי שלו. רוח של פרפקציוניזם חשיבתי וביצועי שוררת על כל התערוכה.

גלי גרינשפן בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי בבצלאל, פורצת באמצעות החומר הקרמי אתו היא עובדת אל לב הדיון האמנותי, ברגישות, בחכמה, בתבונה של עשייה ובמקוריות. תענוג.



תגובות
הוספת תגובה


למאמרים נוספים השתמש בחיפוש כללי בראש העמוד