לדף הבית


סוריאליזם ומה שמעבר במוזיאון ישראל


מאת: הר-פז שלמה
תאריך פרסום:
12/03/2007

מבט רחב-היקף על תרומתם ההיסטורית של תנועות הדאדא והסוריאליזם בתערוכה חדשה במוזיאון ישראל. הפתיחה התקיימה ב27 בפברואר ‏2007 315 יצירות העוסקות בחלומות, בתשוקות, בפנטסטי, במופלא ובלא ידוע

לפני כחמש שנים התמזל מזלי וחזיתי בתערוכה על דאדא וסוריאליזם במוזיאון פומפידו בפריז. אני זוכר היטב את התור האין-סופי שהשתרך לו לאיטו בכניסה למוזיאון. אני זוכר היטב את שפע היצירות שגדשו את התערוכה המקיפה. יצירות בהן התבוננתי בהתרגשות רבה במשך שעות רבות. יצאתי מ"פומפידו" מאושר עד הגג בעת ובעת ובעונה אחת גם מתוסכל מאוד: עושר כמות ואיכות בלתי נדלים כאלה של יצירות מהמובחרות ביותר של דאדא וסוריאליזם המרוכזים בתערוכה של פעם אחת בחיים - מה הם הסיכויים שנוכל אי-פעם לראות תערוכה דומה כזו או אחרת גם בארצנו הקטנטונת? כפי שנראה רק בחלומותינו, בתשוקותינו ובפנטסיה שלנו!

דאדא וסוריאליזם - מימד היסטורי והשפעה על האמנות העכשווית
"דלות החומר", שכנראה הפכה לחלק בלתי נפרד מישותנו הישראלית, מאלצת אותנו להיות יצירתיים יותר ולהעמיק ברוח המחשבה והרעיון. כך קורה עם התערוכה "סוריאליזם ומה שמעבר" במוזיאון ישראל; ניתן לומר בהכנעה רבה כי אוצרת התערוכה, עדינה קמיאן-קשדן, השכילה לברור בחכמה רבה, 315 יצירות מובחרות מתוך האוסף הגדול של אמנות הדאדא והסוריאליזם השמור במוזיאון ישראל והכולל 1400 יצירות. אוסף, שנבנה ממתנותיהם של תורמים מרחבי העולם ובמיוחד מתרומתם העצומה בחשיבותה של אוסף ורה וארטורו שוורץ לאמנות דאדא וסוריאליזם וספריית ארטורו שוורץ.
בעזרת היצירות הללו עדינה קמיאן-קשדן מאפשרת לנו בין השאר להתייחס למימד ההיסטורי ועל ההשפעה המשמעותית של הדאדא והסוריאליזם על האמנות העכשווית. רוב הדמויות הראשיות שפעלו בתנועות אלה מיוצגות בתערוכה. קורט שוייטרס, מרסל דושאן, מקס ארנסט, ז´אן ארפ, מאן ריי, רנה מגריט, סלוודור דאלי, חואן מירו, ולצדם גם שותפיהם החדשניים האחרים שנודעו פחות. יצירות מאוחרות יותר מאת ג´וזף קורנל, לואיז נוולסון, כריסטו, ג´קסון פולוק, ואמנים אחרים מוצגות בתערוכה משום שהשפעותיהם מרחיקות הלכת של הדאדא והסוריאליזם הטביעו את חותמן עליהן. כאלה הם גם המיצב "החבילה" שיצר מרק דיון במיוחד לרגל התערוכה ובו קופסאות אטומות ולצידן צילומי רנטגן החושפים את תוכנן, המלמד על מעורבותו העמוקה של האמן בתנועות אלה. עבודותיהם של האמנים הישראלים עדן עפרת ובועז ארד והאמנים ויליאם קנטרידג´, ראדה עמאר ואלקסיס רוקמן, משקפות את הרלוונטיות של דאדא וסוריאליזם גם באמנות של היום. ומתוך הדף שמלווה את התערוכה:

נופי חלום ותשוקה
התערוכה בוחנת סוגיות מפתח בדאדא ובסוריאליזם, תנועות חשובות שקמו בין שתי מלחמות העולם: ניגודים מופלאים, אוטומטיזם וגלגוליו המאוחרים, ביומורפיות ומטמורפוזה, נופי חלום ותשוקה. התערוכה והקטלוג המלווה אותה שופכים אור על תנועות האמנות הללו באמצעות כינוסם יחד של אמצעי הביטוי ודרכי ההבעה ששימשו את חבריהן האמנים: ציור, פיסול, הצרף, חפץ מן המוכן, צילום וקולנוע. הדאדא והסוריאליזם, כמשתקף מתוך התערוכה, היו תנועות אידאולוגיות –רוחניות חוצות גבולות, אשר הגדירו מחדש את מצבו הקיומי של האדם ואת דרכי תפיסתו את העולם.


צירופים מופלאים: הדבק, הצרף, וחפץ
הדאדא, תנועת ספרות ואמנות מהפכנית שהתחזקה בעקבות ההרס שזרעה מלחמת העולם הראשונה, נולדה בשנת 1916 בציריך והתפשטה במהרה עד לברלין, הנובר, קלן, ניו-יורק ופריז. יעדם היה לנפץ אץ המוסכמות והערכים המקובלים ולאמץ רעיונות מהפכניים ואמצעי ביטוי אמנותיים ששימשו שופר לחלק הלא-רציונלי שבנפש האדם. נחושים היו לפרוץ את הגבולות שבין האמנות לחיים , לשם כך השתמשו אמני הדאדא בחידושי הטכנולוגיה של שידורי הרדיו, הקולנוע, הייצור התעשייתי והעיתונות המאוירת וביקשו לפרק את שפת הציור המסורתית בהדבקים, הצרפים, מיזוגי תצלומים, חפצים מן המוכן, סרטים ומופעים. אלה נחשבים לעתים קרובות לאנטי-אמנות ניהיליסטית.

אוטומטיזם, ניסויי צילום וגלגוליהם המאוחרים
הסוראליזם עסק במחוזות הנפש הנסתרים: בחלומות, במחלות נפש, בפנטסטי, במופלא ובלא-מודע. חברי תנועה זו ביקשו לרענן את השירה והאמנויות החזותיות על-ידי ניצול מקורות יצירה בתוליים. לשם כך פיתחו הסופרים והאמנים הסוריאליסטיים טכניקות אוטומטיות למיניהן שבעזרתן עקפו את החלק המודע של הנפש וסללו דרכי גישה אל הלא-מודע, אשר הפך מרכזי ומהותי ביצירתם.

ביומורפיזם ומטמורפוזה
הביומורפיזם והמטמורפוזה היו נושאים ביצירה הסוריאליסטית ובד בבד עקרון יצירתי שהתייחס אל החושניות שבטבע ואל צורותיו. נושאים אלה התמקדו בקיום הראשוני, בתהליכי המראה וההשתנות ובזרימה המתמשכת של החיים כמטפורה לחופש ולשינוי מחזורי.

אשליות ונופי חלום
נופי החלום הסוריאליסטיים משרים מסתורין פיוטי ומערערים את תפיסת המציאות שלנו. דאלי, מגריט, קיריקו ואחרים התעניינו במנגנון הפקת הדימויים בתת-מודע המציב זה לצד זה חפצים שאינם קשורים ונוטע אותם בנופים מעוותי זמן וחלל.

תשוקה: השראה והתעללות
העיסוק בתשוקה וביצר פתח לפני אמנים ומשוררים שדה נרחב לחקר התודעה האנושית. התשוקה על ביטוייה הפרובוקטיוויים וחסרי המעצורים התירה לאמנים אלה, לחשוף פנטזיות מודחקות, פחדים, מעצורים ועכבות. בעשותם כך, הם הגדירו מחדש את משמעותה של המיניות באמנות.



תגובות
הוספת תגובה


למאמרים נוספים השתמש בחיפוש כללי בראש העמוד