לדף הבית


שלשה ביקורים - 7/2/2007


מאת: ב. רס
תאריך פרסום:
15/02/2007

דורית דרורי, עפרי כנעני, שמואל בק

דורית דרורי – התחברות / גלריה עשרים וארבע
צילומים בהם דרורי מביימת את עצמה, מעבדת את הצילומים, ומציגה אותם במהדורה "כאילו בלתי מהוקצעת", אך בעצם מהוקצעת ומוקפדת לסוגה. יש תחושה כבדה של ביום הצילומים, ובשילוב האור האפלולי השולט ברובם, הצופה כמעט ונדחף אל מסר כבד, מעיק וסיפורי. את המרכיב הסיפורי, אף שהוא מורגש מאוד, קשה מאוד לנסח, וזהו אספקט מעניין ומאתגר של התערוכה. סיפורי המשנה של הצילומים הם סיפורי הרקעים לסצינות המבוימות של דרורי. כאן קיימים סיפורים ויזואליים יפים ביותר, שנבחרו ולא בוימו, אשר במקרים אחדים אף מאפילים על סיפורה של הדמות המרכזית בצילום. לטעמי, לא בכל העבודות מצליחה דרורי ליצור כימיה מיוחדת בין סיפור הרקע לסיפור הדמות, ואז אין המכלול עובד ביחד. במקומות בהם היא מצליחה העבודות מתרוממות לאיכויות מרשימות מאוד.


עפרי כנעני – Decreation / ברוורמן
השם יוצר ציפיות, לאחר שראיתי את עבודת הוידאו של כנעני – "מיתה משונה", במוזאון חיפה. התערוכה הזו נראית עכשווי מאוד (אם בכלל אפשר להגדיר מושג כזה), ומוצגת כך בחלל המרווח של הגלריה. הדבר הבולט ביותר בתערוכה הוא הפער בין הציורים על נייר, לבין עבודת הוידאו. כאילו שני קצוות רחוקים. משטח העבודה של הוידאו, מסכי פלזמה, שיא המהוקצעות, ומולם הציור על נייר. צילום הוידאו ועיצובו, מוקפדים מבושלים ועשויים תוך הפגנת שליטה ומודעות לרזי המקצוע. מולם הציור אשר מפגין את התמודדותה של האמנית עם מוגבולותיה בתחום הרישום והציור, אותן היא הופכת למוטיב המוביל של העבודות. נדמה שיש כאן שתי אמניות המציגות ביחד. אחת אמנית וידאו היוצרת יצירה מורכת מתוחכמת ומרשימה, והשניה נושאת שם זהה, המנסה להציג בחסות השם ציורים בהם מגבלות השליטה במדיום, נותנות את הטון. אינני יודע מהו הרציונל להצגת תערוכה משולבת כזו, אך אותי התוצאה לא ממש משכנעת.


שמואל בק - / מוזאון יד ושם
תערוכה מקיפה המתארת את התפתחות סגנונו של בק, תחת הרקע המעיק של ילדותו בשואה. התערוכה עושה מעט צדק עם דימויו של בק בתודעה הישראלית. בק אשר בשנים בהן יצר בארץ. תויג עם האגסים הסוראליסטים, והפך בשל כך מטרה להתקפות מצד חלקים רחבים בקרב קהילת האמנים. כאן מוצגת מעין רטרוספקטיבה המציגה את כשרונו, ומגוון הסגנונות בהם יצר עד כה. בק מתגלה כאמן מספר, היודע לבחור באמצעי הציור המתאימים לרעיונותיו. הוא אוהב סימבוליקה סיפורית (תופעה בלתי מקובלת כיום), אוהב ויודע לצייר בסגנון ריאליסטי ופיגורטיבי (גם זו תופעה לא כל כך שכיחה כיום), אך גם מודע ויודע להשתמש בערכים של הציור המופשט.
התערוכה מוצגת באולם התערוכות החדש במוזאון יד ושם, ובשל המקום וההקשר, היא בנויה סביב חוויות השואה של האמן. נדמה לי כי גם תחת הענן הכבד של יד ושם, אפשר לקרוא ולהבין את תערוכתו של בק, גם בשל ערכה האמנותי רב הפנים והמעניין.
יד ושם הקימו מתחם חדש, ובתוכו הגלריה לאמנות, שהינה חלל תצוגה מן המשובחים ביותר בארץ. תערוכתו של בק משתמשת בחלל המהודר הזה כדי לחבר בין אמנות איכותית ועומקי החוויה והבלהה שהותירה השואה. יש לקוות שהנהלת המקום תדע לנווט בין רוחו של המקום ליצירות אמנות איכותיות.
מומלץ מאוד לראות.
 



תגובות
הוספת תגובה


למאמרים נוספים השתמש בחיפוש כללי בראש העמוד