לדף הבית


רפי אתגר ומוזאון על התפר


מאת: הר-פז שלמה
תאריך פרסום:
06/02/2007

על מוזאון ייחודי בקו התפר הירושלמי

מוזיאון "על התפר" בקצה שכונת מורשה (מוסררה) בירושלים הוקם בשנות ה-80'. בשנת 48' שימש המקום עמדה של כוחות צה"ל שהשקיפה אל מעבר מנדלבאום, המעבר היחיד בין שני חלקי העיר. צה"ל נטש את העמדה בשנת 67'. בשנות ה 80' הוקם המוזיאון שתיעד את השנים בהן הייתה העיר מחולקת. ב- 96' נסגר המוזיאון לפרק זמן קצר וב-99' נפתח בגלגולו הנוכחי.
מבנה המוזיאון על אבניו, הבטון והטיח, על "קמטיו", שהזמן יצר, ועל "צלקותיו" שנחרטו בו, הם כמו עד אילם-לכאורה המנציח את אתוס המאבקים והמלחמות שהתרחשו כאן בירושלים ובאזורנו בכלל. הבית הזה ראה הכול. הוא משמש כמו מצבה, סמל ודימוי-דומם למלחמות והאלימות המקומית. החלונות האטומים במלט, חרכי הירי, הקירות החיצוניים המצולקים מסימני ירי והפצצות, נותרו כפי שהם;
מיצב "אסתטי-דיסונאנסי" המשדר אמירה-אתית קשה, שהיא אמנם מקומית אך גם חובקת עולם. המעטפת החיצונית גם מכילה תוכן ערכי - דרך המיצגים, המיצבים והתצוגות שבאים לידי ביטוי במוזיאון. אלה גורמים לבנין הדומם להפוך לגוף דינאמי, חי, תוסס ובעל משמעות. 'על התפר' מקבל לפתע פירושים שונים: תפר מושגי, פיזי, גיאוגרפי ואנושי - תפר בין ירושלים למזרחה, בין הלאום והדת היהודית לבין שאר הדתות הלאומים והגזעים; תפר בין ארץ ישראל, עם ישראל ולבין הארצות והעמים במזרח התיכון ושאר העולם; תפר בין האנשים, העמים, הארצות והיבשות אשר מתקיימים על פני הגלובוס שלנו.


חלומו המתגשם של רפי אתגר
רפי אתגר מוכר וידוע בעיקר כמעצב גראפי מוכשר ומצליח מאוד, כרזותיו הייחודיות שובות העין עסקו בעיקר באירועי תרבות שונים בארץ, וכיום משמשות גם כמוצגי-ייצוג חשובים בתערוכות אמנות, עיצוב והדפסים בארץ ובעולם.
רפי אתגר, נולד בירושלים ב-1947. את לימודיו באקדמיה "בצלאל" הוא עשה בשנים: 1968 – 1972. הוא זכה בפרסים שונים, בהם ב- 1992 פרס פסל הזהב בתחרות כרזות ברומא.
כיום הוא עסוק כל כולו בניהול מוזיאון על התפר ובאוצרות של התערוכות המוצגות במקום.
וניתן לומר: רבים מאיתנו, אם לא כולנו, חולמים לעשות מעשה שיהיה לו הד משמעותי לחיינו בעולם הזה, לא כולנו מיישמים או מצליחים ליישם את חלומנו. גם למעצב-אמן רפי אתגר היה חלום אישי אכפתי, בהקשר ציבורי רחב; וכפי שנראה, חלומו הפך למציאות והוא קיים ומתקיים בדמות 'מוזיאון על התפר' בירושלים.

שיחה שהתגלגלה
כשבאתי לראיין את רפי אתגר, כוונתי הייתה, בעיקר לקבל ממנו מידע כללי על המוזיאון, כגון: מהי תפיסת העולם שעומדת מאחורי הרעיון של המוזיאון? מה הן דרכי פעולתו של המוזיאון? על פי אילו קריטריונים רפי אתגר בוחר את התצוגות במוזיאון? וכן הלאה. ובפרט רציתי לשמוע הסברים על התערוכה הנוכחית במוזיאון - "שווים ושווים פחות". כיוון שבאותו יום רפי לא חש בטוב, סיכמנו שננהל שיחה קצרה ואת יתר הפרטים הנחוצים אנסה ללקט מתוך הקטלוגים המעולים אשר הוצאו לרגל התערוכות המוזיאון. אלא שברגע שרפי אתגר החל לדבר על המוזיאון, נראה היה שהשיחה הופכת לתרופה הטובה ביותר עבורו. השיחה התגלגלה לה לאורך ולרוחב, המריאה לשחקים, והותירה אצלי טעם של עוד. בשל היריעה הקצרה, כמובן אשתדל להעניק לקוראי המדור ולו רק את תמציתם של דברים.

אנחנו לא ישות אחרת מהסביבה
מוזיאון "על תפר" הוא אחד המוזיאונים היחידים בישראל שמעמיד במרכזו סוגיות חברתיות;
בניסיון להתייחס למציאות הקשה ועגומה, שבה האלימות והשחיתות הפכו לשפת היום-יום, תוך איום ממשי על קיומה של החברה האנושית.
התערוכות במוזיאון התפר מביאות יצירות שנבחרו בקפידה רבה, יצירות שלדעת האוצר רפי אתגר יש בהן כוח מניע – שיכול אולי להטמיע אצל הצופה רצון לשנות משהו בעולמו-עולמנו. יצירות שגלשו מאסתטיקה לאתיקה. תיעוד המציאות ביצירות שמנסות להתריע על סכנות ושואות אנושיות, חברתיות, פוליטיות וכלכליות; מנסות להשפיע ולהניע בדרך השכנוע, דרך מסרים ויזואליים-יצירתיים. יצירות שמנסות להכות בנו גלים ולנער אותנו. מסרים אמנותיים-אנושיים הבאים ישר מעיניהם, מוחם וליבם של אמנים, אשר מקווים שהמסר שלהם יחדור אלינו ואולי יצליח להשפיע עלינו מעשה ערכי. ובמילותיו של רפי אתגר: "התערוכות במוזיאון מדגישות את הקווים האדומים שעברנו ואת הגבולות שחצינו ומאתגרת אותנו ליתר מעורבות המחייבת תיקון דרך".
וברגע אחר הוא אומר: "אני פותח את הסוגיה לרמה האוניברסאלית. אנחנו לא ישות נפרדת מהסביבה, יש קשר הדוק מאוד לכל מה שמתרחש היום בעולם – בכפר הגלובאלי. ולמשל, התערוכה הנוכחית "שווים ושווים פחות", מוכיחה בתצוגותיה השונות, כיצד התנהלות של אנשים במקום אחד משפיעה על מקום אחר". "במקום שבו נמצא הכאב, שם נמצאת הנשמה", הוא מצטט את אמו ומסביר כי "האמנות הישראלית היא אמנם ביקורתית מאוד בהתאם למציאות הכואבת שאנחנו חווים, אך אין לה בלעדיות על הכאב והצער".

טעימה קלה מתוך שיחה ארוכה
לדברי אתגר, האמצעים לשינוי מצבנו בעולם הם מעשיים: "לא דרך הטפה, לא בשליפה מהמותן, אלא בדרכי נועם ובמחשבה תחילה. דרך בדיקה עצמית ולא ביקורת עצמית. דרך דיון תומך, מחנך ומתודי. ואם ביקורת, אז ממקום של רצון טוב לתקן ולתרום. הגענו כבר מזמן לנקודת הרוויה של השלילה,
אנחנו מוצפים ברוע, אלימות, שחיתות. או מאשימים או נאשמים. הגיע הזמן לעסוק גם בטוב, בחיובי ובמועיל! להאזין-לשמוע-להקשיב ולא רק לומר (...זו הסיבה שהטבע העניק לאדם שני אוזניים ורק פה אחד); לא מונולוגים של דוברים, אלא רב-שיח אמיתי המנסה לקדם דיונים ודיאלוגים בונים בין פרטים שונים, קבוצות, לאומים וארצות; סיעור מוחות שבסופו יש מעשה".
לדבריו: "התצוגות במוזיאון על התפר תפקידן לנסות ולהטעין את הצופים בחומר שישמש אותם לחשיבה, כגירוי לחקר, לימוד ודיון באופן מעמיק; בכובד ראש המנוגד לדרך ה"שליפות מהמותן" וה"סמוך" שמאפיין את הישראלי המצוי.
אם נשכיל להכשיר את עצמנו לפני מעשה, לא נכשל בעשייה עצמה. מדוע אנו מתקשים יותר ויותר למצוא רמה גבוהה של חשיבה?! אנו ידועים כאלופי האלתורים, ולא פחות ידועים כמי שמנסים דרך אלתורים חדשים לתקן את הטעויות שנעשו באלתורים הקודמים וחוזר חלילה; במקום לבחון דברים מראש, לאורך, לרוחב, לעומק, כפי שרצוי ונדרש בכדי למנוע טעויות! ושוב, אין הכוונה להטיף חלילה, אלא רק לכוון אל הדרך הטובה והנכונה, ומראש. שלא נצטרך לתקן אחר-כך, אלא לעשות את הדברים באופן ובצורה יסודיים".
וכמו אנלוגיה לדבריו אלה הוא מוסיף ואומר: "זו גם הדרך שבה אנו מכינים תערוכה במוזיאון. בתחילה אנו מקיימים מפגשים עם קבוצות חשיבה המכילות אנשים רציניים מהאקדמיה. מנהלים תהליך מורכב של תחקירים. סיעור מוחות פילוסופי. שאלות וניסיון למצוא תשובות. רמה גבוהה של ויכוחים, דיונים מעמיקים על מהות הדברים, עד שאנו מזקקים לנו קונצפט שאליו מתחברים. הקונצפט יכול להיות בסופו של דבר ממוקד באמרה פוליטית שממנה תצא דבר-התערוכה. וזה עוד הרבה לפני שאנו מתייחסים לפרזנטציה עצמה. כל שלב בתהליך בתורו. וכשהרעיון והדרך מגובשים לחלוטין. אז מגיע "שלב הנדודים" שלי ממקום למקום בארץ ובעולם, ובו, אני כאוצר, מנסה להגיע למיטב האמנות שמביעה באופן הטוב, המדויק והשלם ביותר את הקונצפט שהתגבש. לא מותירים שום פרט ליד המקרה והצורך באלתור".

מפה לאוזן
כשאני טוען לפני רפי אתגר ששמעו של המוזיאון לא הגיע לכל אוזן, הוא מתייחס בתגובתו לנושא השיווק, יחסי הציבור והפרסום של המוזיאון: "אנו ניזונים במוזיאון בעיקר מתרומות, מה שמחייב אותנו בשיקול דעת כלכלי זהיר. נוכחנו לדעת שיחסי ציבור ופרסום הם יקרים מדי. אילוץ שהביא אותנו לחשוב - שיהיה זה רק מתאים יותר לרוח המקום - אם שמעו של מוזיאון על התפר יגיע מפה לאוזן; גילינו שזו השיטה האמיתית, הנכונה והמשמעותית ביותר. שכן, מי שמבקר באתר ומוצגיו מתרשם ומתפעל, הוא עצמו הופך מיד לשגריר ההנאה מהמקום, ומעביר את התרשמויותיו ותחושותיו לאחרים".
גם אני ממליץ לבוא ולהתרשם ממוזיאון יוצא דופן זה, ואין לי ספק שכל מי שיבקר בו לא יוכל להישאר אדיש!
הבאתי לקוראינו משהו על-קצה המזלג מתוך שיחה ארוכה ומעמיקה עם רפי אתגר, ועדיין לא דיברנו על התערוכה "שווים ושוווים פחות" ולכן ההמשך עוד בוא יבוא .



תגובות
דיסנילנד סכסוכים פ.א.  06/08/10 02:43:14
http://www.erev-rav.com/?p=5501
רפי אתגר פלוני אלמוני  06/08/10 01:36:45
"לדברי אתגר, האמצעים לשינוי מצבנו בעולם הם מעשיים: "לא דרך הטפה, לא בשליפה מהמותן, אלא בדרכי נועם ובמחשבה תחילה". מהכירות אישית עם רפי אתגר נשאר לי רק לגחך שכן התנהלותו בחייו היום יומיים היא ההפך הגמור. התפרצויות זעם בלתי נשלטות ולא הגיוניות.. לא מקנא במי שצריך לעבוד איתו.
מזיאון ותערוכה יפה  19/03/09 01:01:07
תערוכת רעידת אדם ,מעניינת ומגוונת משאירה רושם חזק. העבודות שנבחרו בחלקן אוניברסליות לא תלויות זמן ומקום
מוזיאון מדהים ותערוכה ירושלמית אחת  09/02/09 02:07:51
ששמה רעידת אדם והיא מצויינת. בחירה מצויינת של אמנים מומלץ בחום
הוספת תגובה


למאמרים נוספים השתמש בחיפוש כללי בראש העמוד