תנו לי רוקנרול: ביטוי ויזואלי לרוק ישראלי בתערוכה חדשה "עכבר העיר" 24.6.11 / הילה שקולניק־ברנר

אמנות ומוזיקה תמיד הזינו זו את זו. החל בתיאוריות האמנות של קנדינסקי, דרך הפקטורי של אנדי וורהול וולווט אנדרגראונד שאליה היה קשור, ועד אמנות עכשווית הניזונה מן הדימויים של אמני הרוק. תערוכה חדשה העוסקת בממד הוויזואלי של תרבות הרוק נפתחה השבוע בבית האמנים ותציג עבודות הנוגעות בקשר זה. רואים רוקנרול - המימד הוויזואלי של הרוק הישראלי, היא תערוכה שאצרו אירית לוין ואריה ברקוביץ, עם ייעוץ אמנותי של פרופ’ נסים קלדרון, והיא מציעה מבט אל האספקטים הוויזואליים של עולם הרוק הישראלי. לדברי אוצרי התערוכה, "ההתמקדות בוויזואליה של תרבות הרוק – שהפרפורמנס הדרמטי, העוצמתי הוא מרכיב דומיננטי בה – מרכזת את מבטנו בפן החזותי של הרוק כפי שהוא בא לידי ביטוי בצבע ובצורה, בקליפּ, בעיצוב עטיפות האלבומים, הכּרזות והתמלילים".

אוצרי התערוכה רואים בסצנת הרוקנרול ביטוי לחוויה רב חושית המערבת ממדים שונים. הספרותי, במילים ובטקסטים; התיאטרלי, הפרפורמנס על הבמה; הפלסטי, בעיצוב הבמה והאלבומים; הנגיעה במחול בהופעות עצמן; הקולנוע והווידאו ארט, הבאים לידי ביטוי בעשיית הקליפ.

לא רק בצלילים, רוקנרול ישראלי:

» רואים רוקנרול - המימד הויזואלי של הרוק הישראלי  - לכל הפרטים

על פי דף התערוכה, "התערוכה שופכת אור על הדיאלוג המתקיים בין האמנים המבצעים לבין האמנים המעצבים – צלמים, מעצבים גרפיים ואמנים פלסטיים המתעדים את הסצנה. עבודתם של האחרונים מייצרת אמירה מעניינת על אופי היוצר והיצירה, תוך שימוש בסמלים ובדימויים עכשוויים הטבועים בתודעה התרבותית הקוקלטיבית".

חלק ניכר מן המוצגים קשור בעיצוב עטיפות האלבומים והכרזות להופעות, שיש בהן "כדי להעיד על נגיעה עמוקה בהוויה הישראלית הקולקטיבית, שכל אחד מן היוצרים מקיים איתה יחסים משמעותיים על פי דרכו. הזיכרון הקולקטיבי, המחאה החברתית־הפוליטית, המצוקה הביוגרפית, תהיות בענייני סמנטיקה ומגדר – כל אלה מוצאים את ביטויים האישי, הייחודי. ניתן לראות במקום העיצובי של מוזיקת הרוק העברי צומת דינמי של שיתוף פעולה בין מוזיקה, צילום, עיצוב והפקה. וכאן יש להזכיר גם את האמנים הפלסטיים שהתחברו לחוויה של הרוק בכלל ולרוק העברי בפרט, ועבודתם נגעה בו במישירין או בעקיפין – עוד ראיה להשפעתו הממריצה ורבת ההשראה של הרוק הישראלי על התרבות המקומית".