"העצב החשוף" / יאיר שולביץ
תערוכה קבוצתית זו מתמקדת באמנים שיצירתם טעונה בכאב ונוגעת בקצות העצבים החשופים.
להבדיל מיצירות שהנרטיב שלהן הוא כאב ואבל, העבודות המוצגות בתערוכה אינן מדברות על כאב, אלא
הכאב מצוי בתוכן ללא מודעות מכוונת. קו התפר המסמן אלו עבודות שייכות לקטגוריה של העצב החשוף הוא לעיתים מעורפל, חמקמק וסמוי מהעין ובעיקרו מבוסס על אינטואיציות.
צורות הבעת הכאב והנגיעה בעצב חשוף נושאת אופני ביטוי אומנותיים מגוונים: רישום ושרבוט סוער ולעיתים אובססיבי, כיסוי, מחיקה, ערפול וטשטוש או פגיעה במדיום עצמו על ידי חריטה, חתך ושבר.
לפעמים טקסט חושפני, הנושא אופי יומני, משולב גם הוא בתוך העבודה. הצבעוניות ברובה שחורה או אפורה, הגוונים נוטים לעכירות.
מעבר לשפת הציור, העבודות מציגות דמויות בודדות, מלנכוליות, לעיתים במצבי חולשה, חידלון ומועקה וכן דימויים אלגוריים של זעם ואימה ( עורב, מסוק, אנשים הנדמים לחיה או להפך). היצירות מביעות הלכי נפש של כאב, חרדה, כעס, כאוס ואובדן. חלקן נוגעות בזיכרון עבר טראומטי המבליח ממעמקי התודעה.
התחושה העולה מהעבודות היא של דיווח ישיר מתוך ההתרחשות, ללא אמצעי סינון, ובשל כך הוא נוגע וחודר
עמוק. זאת נגיעה רגשית בעלת עוצמה רבה, אך חפה מרגשנות יתר ובאופן מפתיע למדי שומרת על מידה רבה של איפוק בתוך הסערה. העבודות מרמזות יותר מאשר נותנות מידע ברור לצופה, ומה שמרחף חזק מן הנאמר. 
בתערוכה משולב קטע מתוך "ילדות" מהספר "קולות" של המשוררת הדסה טל. זאת שירה הנוגעת בכאב
ובעצב חשוף מתוך מקום של התבוננות מעמיקה.
 
"שוב הוא מצייר את פני בכחולים ואדומים מעונים, רוכן לראות איזה צבע יוכל להחזיק את פניה של אמו
את העלמם באפר. "
הדסה טל, מתוך "ילדות" מהספר "קולות"
  
יאיר שולביץ