לדף הבית


בייל ג’ון - "שיח בין ניגודים"


תערוכתו של פרופ’ ג’ון בייל מתקיימת כשנתיים אחרי "בין קונספט לדימוי", תערוכת המיני-רטרוספקטיבה שהציגה בבית-האמנים בתל-אביב חתך עבודות מהשנים 1973-2009. רוב העבודות נעשו בפורמט גדול, נושאות אופי מונומנטאלי. לצידן ניתן ייצוג גם לקומץ עבודות במימד קטן, צנוע.

 התערוכה הנוכחית, בגלריה העירונית במכון המים בגבעתיים, מתמקדת בעבודות בפורמט קטן, בטכניקות שונות. היא פורשׂת לעינינו מהלך יצירתי  שתחילתו בשנות ה-50 של המאה שעברה – שׂיח בין המופשט האקספרסיבי של האמנות האמריקאית לבין המופשט הלירי והקו הילדי-פרימיטיבי של אמני ה"קוברה". העבודה פושטת ולובשת צורה, מופנמת-מוחצנת, משלבת אינטואיציה עם ויטאליות, לצד טקסיות רליגיוזית.

 "פורמט קטן חייב אותי לחשיבה ולצורת עבודה שונה מהעבודה על פורמט גדול. ישנם רעיונות הדורשים קנה-מידה קטן, אינטימי, ועבודה בהתאם... ההצטמצמות גורמת ליתר אינטנסיביות... נראה לי שעבודתי תמשיך להשתנות ולהתפתח דרך קנה-מידה קטן."1

 ג’ון בייל עלה לישראל בשנת 1951 משיקאגו אילינוי אחרי שסיים את לימודיו באוֹליוֶט קולג’ ( Olivet  College) ובמכון לאמנות בשיקאגו. שם הושפע על ידי הציור האמריקאי של זמנו, ועבודותיו עוררו כאן סקרנות ועניין רב. בשנות ה-60 עסק בהוראה במכון לאמנות בבת-ים ובחוג לארכיטקטורה בטכניון, ואף תיכנן כמה מהאנדרטאות הידועות בארץ, בשיתוף עם הפסל יצחק דנציגר ועם האדריכלים אבא אלחנני, דניאל חבקין ומשה זרחי.

בין השנים 1977-1967 הקים וניהל את המחלקה לאמנות בבצלאל ירושלים וחולל מהפך בתפיסת הוראת האמנות בארץ. ב-1976 מונה לפרופסור מן המניין והוסיף ללמד שם עד אשר פרש, ב-1993.

בייל הציג תערוכות רבות, היה חבר בוועדות פדגוגיות וציבוריות, ונמנה עם מקימי קבוצת רדיוס שפעלה בשנות ה-80 והיתה חלוצה בתצוגות אמנות בחלל אלטרנטיבי. הוא חתן פרס דיזנגוף (1965), פרס ע"ש אריה אלחנני לשילוב אמנות בארכיטקטורה (1990), ופרסים נוספים.

 ב"גזית" כרך כ"א חוברת א-ד (1963) נכתב על תערוכתו הראשונה של ג’ון בייל  בגלריה צ’מרינסקי בתל-אביב: "הכישרון הקולוריסטי של בייל בולט בבדים הקטנים, שם משיג הצייר ריכוז צורני וצבעוני." ואכן, ציורי השמן על דיקט מאותן שנים מאופיינים אצלו בגולמיות צבעונית כהה, מכונסת בתמצות.

מודגש כתב-ידו האישי של אמן החוקר ובוחן ללא הרף ערכים ציוריים מופשטים –יחסי-הגומלין בין צורה כתם וקו,קומפוזיציה ודינאמיקה הפנימית. בכל עבודה ניכר החיפוש האינטנסיבי אחר שלמות, המוּנע מסקרנות אינטלקטואלית וממחקר מעמיק בדיסציפלינות שונות.

 עבודות המאוחרות יותר של בייל, משנות ה-70 וה-80, נעות בין הפשטה לפיגורציה מרומזת, בין אקספרסיה לאלגיה, מאזכרות חלל  מכיל או כולא; פה ושם ניתן לנחש בעבודות נוכחות של דמות או חיה, אך אלה נמוגות בתוך המכלול; מעין תיעוד של מסע פנימי אל מעמקי ההוויה.  

"כשאני מצייר אני נזכר לפעמים בדימוי או במקום מסוים, ואז אני מרגיש כאילו נגעתי דרכו בזיכרון אחר, רחוק ועלום, הנשלף כאילו ממאגר הדימויים הקולקטיבי של יונג."2  ... "אני עובד באופן אינטואיטיבי, בניסיון לתת ביטוי לתת-ההכרה, ובשבילי המצב דומה לחלום שהקשר בין מרכיביו אינו מציאותי."3

 המימד הדואלי עובר בעבודות כחוט השני - דיאלקטיקה של התרחשויות חזותיות המגלמות שׂיח בין ניגודים: צבעוניות חריפה, מתעמתת, צבעים קרים מול צבעים חמים, כאוס לעומת סדר, שקט מול סערה. היצירה עשירה באינטראקציה מרתקת בין צורות וצבעים, רוחשת חיים של יחסים אקטיביים בין צורה כתם וקו הנפגשים ונפרדים בריתמוס דינאמי. "בציוריו נשאר בייל נאמן לאותה ראייה אידיאליסטית המקבלת ביטוי בחיפוש בלתי נלאה אחר השלמות."4

אוצרת: אירית לוין

 

1. ג’ון בייל, "ציורים בפורמט קטן", גלריה שרה ארמן סגל, 1995, מתוך טקסט התערוכה.

2. ג’ון בייל, גלריה רדיוס, 1983, מתוך טקסט התערוכה.

3. ג’ון בייל, "ציורים קטנים", גלריה שרה ארמן סגל, 1995, מתוך טקסט התערוכה.  

4. יואב דגון, מתוך קטלוג לתערוכה של ג’ון בייל, ציורים, 1988-1990, מוזיאון הרצליה.  

- רפי לביא, העיר 8.3.1985

 

ג’ון בייל- סרט שהוכן לתערוכה, ספטמבר 2012

http://www.youtube.com/watch?v=BVW34g6egjM



פתיחה: 09/09/2011

נעילה: 24/10/2011

מקום התערוכה: מכון המים, הגלריה העירונית גבעתיים





תגובות
הוספת תגובה

מאגר האתר: 11,240 אמנים. 6,827 תערוכות. 911 מקומות תצוגה. 278 מאמרים. 53,250 תצלומים.