לדף הבית


תורת המשחקים - רבקה ססובר וניר כפרי



"תורת המשחקים" 20 משפטים לנושא התערוכה.

הילד המרוכז בבקבוק פלסטיק, כצעצוע יקר ערך, משחק במים רדודים בחוף ים עזה,
בציורי רבקה ססובר, שמנהלים דיאלוג כנקודת מוצא עם תצלומי ניר כפרי,
מאותם מקומות’ ובהם המצולמים גם בועטים אחד באחר בחדוות המשחק.
ילדים בתצלומי ניר, נטולי עכבות וחוקים כתובים, משתלטים על נדנדות כמאבק על
שטחי מחיה. כל הילדים האלה הם דור העתיד של מדעני תורת המשחקים.
ילדים משחקים מתועדים בתמימות מכלול משחקיהם, ומבלי לדעת או להתכוון,
הם מקיימים את מיטב ההגדרות הפילוסופיות הנפלאות של "האדם המשחק".
בו בזמן מבלי שהם מודעים לכך- החלל המקיף אותם רוחש תיאוריות, אסטרטגיות
ותכסיסים פוליטיים משבשי חיים, הורסי סיכוי לילדות מאושרת בחיים נורמליים.

רבקה ססובר וניר כפרי, שני יוצרים חזותיים שחולקים ביניהם את מרחב המחייה
של הגלריה, אינם משחקים יחד ביומיום, לשניהם חוקי התנהלות שונים בחייהם ובאמנותם.
התערוכה המשותפת מתקיימת בזמן טכני נתון במסלול האישי שלהם, שש שנים מרגע בו
"גילתה" היא את תצלומיו והוא "הרשה" לה לצייר אותם.
וכל השאר הינו מצב המוגדר בפולקלור האמנות "התגנבות יחידים" וכל אחד לגורלו.

על בדידותו של הרץ למרחקים ארוכים, נכתב הרבה, מי שמשחק לבד אינו יודע רגש
בדידות מהו, ואמן יוצר הינו דוגמא מעולה לכך, בין שהוא מגיע למחוז חפצו ומתכבד
בהישגיו ובין שהוא ה"סיזיפוס" המגלה שיציר כפיו לא מניח את דעתו, ושעליו להתמסר
באמונה ובאותה התלהבות להתחיל את כל התהליך מחדש.

האמנות והיצירה החזותית קדמה לפילוסופיית האדם המשחק ולחידוד והגדרת
תורת המשחקים באלפי שנים. המחקר וההגדרות בשני הנושאים, מתמקדים ביוצרים
רק בחלק קטן מהמכלול. בדידותו המחויבת של היוצר בתהליך העשייה הממשית, אינה קיימת
כלל במאגר הגדרות האדם המשחק תמיד.
הציורים – "עבודות" בשפתנו, של רבקה ססובר, בעלי המראה הרענן, נוצרים בתהליך ארוך,
בבחירה שאינה מאפשרת קיצור תהליכים. צבעי השמן בהם נוצרו, ובגודל המצע שבחרה לתיעוד כל פרט מהמכלול.
בעוד ססובר בוחרת ומרוכזת במסלול ביצוע מוגדר ומדויק, תורת המשחקים חוגגת בכל אחד מהציורים המוצגים כאן.
משחקים יחידניים, זוגיים ומרחביים, וחשובים לה ומצוירים באותה תשומת לב כמו הילדים המשחקים, גם "הניצבים מנגד" .

הקרנת תצלומי ניר כפרי ברצף ובקצב שבחר עבורם היא האמת הקרובה ביותר לתהליך בו הם נוצרו.
כצלם שנשלח למשימות יומיומיות הוא "משחק אותה" שמח בחלקו, אך מאושר במראות שונים שמתגנבים לעיניו, המרחיקות ראות, מתמקדות במה שאינו שייך לנושא אליו נשלח.
המצבים בני החלוף שלכד ומציג ניר כפרי נראים שלווים במבט ראשון, כאילו כולם קפאו למענו.
בהתבוננות ממוקדת וממושכת ניתן לזהות את רוח התקופה שמכתיבות המצלמות הדיגיטליות, ששיבשו וחיבלו בהרגלי הצלמים ל"קחת זמן" לתכנון התצלום הכי טוב ממצב קיים.
ומסגירות אם האירוע צולם בשנייה הנכונה . תצלום היום מחייב כפל חידוד חושים, בטחון בהימור על השנייה הנכונה, במקביל לשליטת בזק רציפה במצלמה.

מימד הזמן שאינו נוכח באמנויות החזותיות נועד בצילום להתבוננות במוצר נבחר מהרבים שצולמו באותו רגע.
תצלומי הילדים של ניר כפרי מתעדים ומשדרים התמודדות עם פגיעות ושיבושים גדולים בנורמות מקובלות ובחוקים הסמויים של ילדות [ מאושרת?] "בחיים נורמלים"
זה פרק שעדין לא נחקר ונכתב בתורת המשחקים שהיא מתמטית בהגדרתה. [המקבץ המצורף ממילון המונחים]
מימד הזמן החסר באמנות הציור, הפיסול והצילום מתקיים רק באופיו והרגליו של המתבונן ביצירות.
מי שמטבעו הוא מתבונן מהיר, קצר- רוח, מקיים את הרגליו כלפי יצירות גדולות ממדים ועמוסות מאוד, וביצירות זעירות - אינטימיות כאחד.
קצב הזמן המוכתב להתבוננות בתצלומי ניר כפרי שמוקרנים, מחייב לראותם פעם אחר פעם מתוך חשש להחמצת פרטים חשובים והמסר הקיים בתצלום,
כך נגלים פרטים נוספים וחוזר חלילה, ובכך מושלם מימד הזמן החסר במעשה הצילום.
גודל הדימוי המוקרן והחומריות שבתצלומים, [רבת זוהר בהקרנות], אינה משמעותית בהתבוננות בהם,
בציורים המוצגים לעומת זאת שגודלם קבוע ונבחר במדוייק, החומריות שלהם היא מרכיב חשוב ועיקרי עבור היוצרת שלהם.
משך זמן עבור רבקה ססובר הוא משך הזמן הנדרש להתמכרות כמשחק אינסופי לביצוע הרצוי לה, לביצוע דמויות אוריריות ודווקא בצבעי שמן.

בעלי חיים לא המתינו לאדם שילמד אותם לשחק, ומבלי לקבוע ולתאם חוקי משחק, הם קיימו אותם כאירועים פיזיים. האדם למד מהם שיחזר ושיכלל את מה שראו עיניו ,
חוקי המשחק האנושי תועדו, לנוחיותו וברבות הימים שוכללו למשחקי מלחמה, ולתורה מדעית שפרסים חובקי עולם מוצמדים לה ומזנבים בה. הגדרת משחק שונה מתרבות אחת לאחרת ומשתנה מדי תקופה,
בעיקר בכל מה שקשור ברצינות כיסוד מחייב תרבות המקום. [ציורי מערות הקבורה של הפרעונים כללו סצינות משחק לרוב ובדומה לכך "יקומו וישחקו הנערים לפנינו" שלנו, שהיא אמירה גוזרת גורלות [שמואל ב’ יג’ - יז’ ]
אין זכר לסינים מפעם שקבעו והכתיבו שרק תהליך המשחק חשוב ולנצחון\ הפסד אין כל משמעות. הדורות שירשו אותם, הסינים בני זמננו משחקים רק על מנת לנצח וחוקי המשחק שלהם בהתאם.

ילדים,גיבורי התערוכה הזאת, מילאו בתקופות שונות, תפקידי מפתח וסמלים בתולדות האמנות החזותית – הציור והפיסול.
הימנעות יהודים מאז ימי בראשית מאמנות חזותית, מלווה אותנו בהעדר מראם של שלושת אבותינו בנעוריהם.
ורק תינוק יהודי אחד העולל ישו, זכה להיות גיבור-על, בתולדות האמנות.
העולם שנגלה לו כשפקח את עיניו כלל חיות ומלכים גם יחד. הוא זכה שסצינת לידתו תהייה מתועדת באינספור גוונים וסגנונות.
תינוקות ועוללים, שמילאו במשך דורות תפקידי פוטים וכרובים מתוקי פנים, נאלצו תמיד [בציורים] לרחף נטולי הגנה, בשרניים וורדרדים ללא חוקי משחק להתבוננות בעולם מגובה מסוכן.
הצילום החזיר לילדים את המרכז שניטל מהם במשך דורות, בהתמודדות עם הגדרות ילדות חדשה.
לא עוד מתיקות של מלאכי שרת מעופפים, גם האחריות המשיחית ניטלה מהם במכלול מטלות בבגרותם.
את החיוך המלאכי החליפו דמעות של בקשת רחמים שמועילות בעיקר לשיווק היצירות המצויירות.

ציונה שמשי - אוצרת התערוכה
 

 



פתיחה: 16/03/2012

נעילה: 17/04/2012

מקום התערוכה: הבית האדום גלריה לאמנות





תגובות
הוספת תגובה

מאגר האתר: 11,240 אמנים. 6,827 תערוכות. 911 מקומות תצוגה. 278 מאמרים. 53,250 תצלומים.