לדף הבית


מירי פליישר-עֻבָּר וָשָׁב


עֻבָּר וָשָׁב  

מירי פליישר

 

מירי פליישר מציגה בתערוכה - מיצב הבנוי מאובייקטים עשויים מחומר הפורצלן, האציל בחומרי הקרמיקה.

היצירות המוצגות נוצרו ברובן בשנה האחרונה. קבוצת העבודות הנוכחית היא המשך ישיר לעבודתה ותערוכותיה של פליישר בשנים האחרונות, בהן ממשיך להתקיים העיסוק בנושאים ובשאלות פילוסופיות מטרידות, באופן אישי וקולקטיבי - על מהות החיים.

 

בתערוכה; עֻבּרים - יציקות פורצלן מעובדות, חומר קרמי עטוף בנייר ממוחזר, גופים  קרמיים עטופים בבד(עשוי מפורצלן), ורישומי עֻבּרים על גבי משטחי קרמיקה.

כריות, אובייקטים עטופים ביריעות מתפוררות דמויות בד. ספק תכריכים ספק שמיכות שעטפו תינוקות בני יומם.

בתערוכה גם; אובייקטים המהוים קליפה/ נשל/ תכריך/ שליה - משהו שהכיל ותחם.

שליה, מוטבעת בחומר, שהזינה את העֻבּר ובתהליך הלידה נפלטת החוצה ככלי אין חפץ בו.

קיני ציפורים, יציקת חומר על קינים נטושים, שהכילו את המולת הטיפול בגוזלים וטרחת הגידול וננטשו.

תבניות של חרקים שהוטבעו בחומר.

כל דימוי בפני עצמו "צולם" ו"הוקפא" בתהליך היצירה, כל סימני הדרך שהושארו, משמשים מזכרת ועדות למה ששכן בתוכם, חרג מהם ונעלם אל העתיד הצפון לו.

 

נושא התערוכה הוא מעין "קינה" או הרהור פילוסופי אישי על התרוקנות מתהליכים ’יוצרי חיים’, התבוננות בשכבות ובעטיפות השונות. תעוד עצמי של "מצב מעבר" שבו מצויה האמנית.

תהליך דינמי של יצירה ארוכת טווח שחוקרת את משמעות ה"קליפה" ומקבעת ומשמרת את ה"מומיות" וה"שרידים החנוטים" (וזאת גם בתערוכותיה הקודמות) המעידים על התקיימות התהליך עצמו. כל זאת מתוך התבוננות כמעט סטואית בהתפוררות של מה שנשאר מאחור.

 

לחומר הקרמי תפקיד בתערוכה - העובדה שיש קשר בין הרעיון המושגי של התערוכה "זכרון תהליכי" לבין תכונות החומר "הזוכר". לאחר השריפה של עבודת הפורצלן, ניכרים בה עקבות המגע שאינם יכולים להמחק.

 

העֻבּרים שמסמלים מצב ביניים של התחלה והתגבשות, "שלב מעבר", הופכים באמצעות הפורצלן למצב קבוע ונוצרים בהם סימני דרך רבים. פיצוצים, סדקים, שכבות מתקלפות, שברים, ועקבות חומרים.

בקינים הנטושים נשארים עקבות מהחומרים האורגניים שהתאדו בתנור, ונשאר החומר הפורצלני היצוק עליהם. בתבניות של החרקים הקטנים שסיימו את גלגול חייהם בסטודיו, ניכרים היטב תווי גופם, לאחר העלמותם בשריפה. בדים שליפפו ועטפו "גופים צעירים" ועכשיו הם ריקים, מקבלים חיים ונוכחים מעבר לפונקציה של הכיסוי, וכריות שהתאבנו ונסדקו עם כל החלומות שהיו ועודם.

 

בתערוכה מצליחה מירי פליישר ליצור "עולם בתהליך מעבר-זמני" ומאד נצחי .

 

תרצה ילון קולטון, אוצרת

 

 

 

"כל אביב מזה שנתיים אני מנציחה את החרקים שמסיימים את גלגולם בסטודיו שלי.
חשבתי פעם שזו נקמת החרקים לבוא למות  דוקא אצלי
אחר כך חשבתי שהם הפסיקו כי לא רצו  כ ז ה פרסום   ו כ ז ו  הנצחה
אחר כך חזר האביב וחזרו המתים הקטנים וחזר הצורך לשמר את זכרם."

 מירי פליישר



פתיחה: 10/06/2008

נעילה: 10/07/2008

מקום התערוכה: בית האמנים ע"ש זריצקי תל אביב





תגובות
הוספת תגובה

מאגר האתר: 11,240 אמנים. 6,827 תערוכות. 911 מקומות תצוגה. 278 מאמרים. 53,250 תצלומים.