לדף הבית


גיל צלנר - איילת השחר

ציורי שמן ורישומים
שם ברחובות התחנה המרכזית הישנה בתל אביב, רחוק מהעין, נמצאים מושאי ציוריו של גיל צלנר.
אלו נופים עירוניים מצולקים ומחוספסים: בתים, עצים ולעתים קרובות נוכחת דמות אחת בלבד. שורה עליהם הלך רוח קודר ומלנכולי: העצים חשופים, מוטים אלכסונית על סף קריסה. בתים נוטים על צידם, שחלונותיהם אטומים הנראים כנטושים. הדמות נראית בודדה, תלושה, חסרת תווי פנים, מחפשת אחר שיוך כלשהו למקום, כמעט כלואה בנוף. בציור מרגש במיוחד נראית מהגב ילדה קטנה ואבודה, תוהה במרחב וצופה בתימהון בדבר מה שמסעיר אותה.

בציורי השמן גוונים כהים מתערבבים זה בזה, צבעוניות חומה דומיננטית על רקע אפורים, כמו עכירות. צלנר מנסה למצוא את הגוון והטון המדויק לרוח המקום.

רישומי העיפרון עשויים באינטנסיביות רבה, בנויים ממערך קווי צפוף וסוער, כמו מנסים להכיל את הכול, אולי גם את הפצע שקיים בנוף, אותו פצע שצלנר תופש כמאפשר לריבוי להתקיים.

צהוב בהיר, כמעט דהוי, משמש כרקע בחלק מהרישומים, ומזכיר אור קלוש של פנס רחוב לילי החושף את הפינות האפלות.

מהו המקום שצלנר חוזר אליו שוב ושוב?
הוא בא והולך אל החצר האחורית שלנו. קרובה אלינו במרחק נגיעה אך מודחקת ורחוקה עד מאד מהתודעה.

ציוריו של צלנר צנועים,קאמריים ונוגעים ללב באנושיותם. עבודותיו אינן כובשות את הצופה ממבט ראשון, אלא מזמינות אותו להתבוננות מעמיקה בדומה לתהליך יצירתם.

.

יאיר שולביץ    


 


פתיחה: 10/10/2010

נעילה: 11/11/2010

מקום התערוכה: יאיר





תגובות
הוספת תגובה

מאגר האתר: 11,240 אמנים. 6,827 תערוכות. 911 מקומות תצוגה. 278 מאמרים. 53,250 תצלומים.