לדף הבית


חנה גולדברג - מתח גבוה

ציורי שמן המתארים את המתח בין עצים לעמודי חשמל
מתח גבוה    
 
 
בתערוכה "מתח גבוה" מתארת חנה גולדברג את המציאות הקרובה, היומיומית, המובנת מאליה. מציאות כה שגורה בחיינו עד שאנו עלולים להחמיץ אותה. אמן המתאר מציאות כפי שהיא, נמצא תמיד, במודע או שלא במודע, בתהליך של בחירה על מה לתת את הדעת. בעבודותיה, בוחרת חנה נתח משדה הראיה היומיומי שלנו ועוברת איתו תהליך עם תובנות. תהליך זה הינו בעל מרכיב אימפרסיוניסטי שתחילתו בהבחנה, המשכו בהתבוננות ולמידה ובסופו נעשית בחירה. דרך עיניה של חנה אנו נחשפים לא רק למה שהיא רואה, אלא גם למה שיש לה להגיד על כך.
 
בציורים ריאליסטיים אלו, מעמתת אותנו חנה גולדברג עם שני מרכיבים בלבד: עצים ועמודי חשמל. מבט מעמיק לתוך העצים המזדקרים לשמים (הנוף האורגני), לצד עמודי החשמל (הנוף האורבני), מפגיש אותנו עם אלמנטים אליהם עיניינו מורגלות, אך החיבור ביניהם אינו מקרי ומעורר תהיות.
 
העצים, העמודים וחוטי החשמל מתוארים בעבודות כבתחרות המעמידה את הטבע ואת מעשה האדם זה מול זו במאבק סימבולי על כיבוש השמיים, כמעין גירסה בלתי אנושית של מגדל בבל, כאשר גם כאן, אין הידברות בין האלמנטים. בשני המקרים, השאיפה מעלה משולה לרצון להגיע לנשגב ולאלוהי. מבחן המציאות הוא שמחזיר אותנו מטה ומכריע שלאן שלא נסתכל, בכל מרחב פתוח, יחתך שדה הראיה שלנו על ידי עמודים וחוטי חשמל. העמודים אמנם דקים אך דומיננטים בגובהם לא פחות מהמכשול שהם מהווים ברחוב. בציור 10  הקומפוזיציה מבותרת לכל אורכה על ידי עמוד ומזכירה את ציוריו של ברנט ניומן, האמן האמריקאי המופשט. אך בשונה ממנו, היא לא מייצגת חוויה מזככת אלא תופעה מטרידה, שאינה מחברת בין האדם לנשגב אלא דווקא מפרידה אותו ממנו.
 
על מנת לחוות את מערכת היחסים המתוארת ב"מתח גבוה", מבטנו צריך להיות מורם אל על. גם בסדרות מוקדמות יותר, מציגה חנה את המציאות שמעל לגובה העיניים. בולטת במיוחד הסדרה "ירושלים של מעלה" בה פורסת חנה את גגות שכונתה הירושלמית על דודי השמש והאנטנות שלה ולמעשה יוצרת בה מחבר אירוני בין המשמעות הנשגבת של השם והעליבות המתגלה בציורים. השמיים בציוריה של חנה מייצגים באופן מובהק את השאיפה לרוחני, לכח עליון. בפועל, אותם השמים נגועים באדריכלות אנושית המאפיינת בעיקר שכונות מצוקה. שמי ירושלים של העידן המודרני אינם מחויבים לתשעת הקבין של היופי שקיבלה ירושלים ויתרה מכך, כפי שניתן לראות בציור 4 , מסתירים אותם סבכי חוטי החשמל.
 
בעוד הציורים ב"ירושלים של מעלה" הציגו את הנוף בצורה אופקית וכיוונו את המבט לרוחב, הציורים ב"מתח גבוה", הם בעלי אוריינטציה אנכית המעצימה את השאיפה מעלה. ממד המתח מיוצג במספר רבדים. ישנו המתח החשמלי במשמעותו הליטרלית, המתבטא בוולטאז’ הזורם בחוטי החשמל ושלטי האזהרה מאירי העיניים אשר מתריעים על הסכנה הכרוכה בהם. ברבדים הסימבוליים מדובר גם במתח ההיסטורי שבין טכנולוגיה וטבע – על יתרונותיו והסיכונים הכרוכים בו. זהו מתח הנושק לדיכוטומיות של קודש וחול, שמיים וארץ, רוחני וגשמי, רצוי ומצוי.
 
לעומת זרמים באמנות אשר חגגו את העידן המתועש והמודרני ביצירותיהם והעניקו לו מעמד של נשגבות, מחברת חנה קינה לטנטית לאבדן הטבע הנקי מיד אדם. היא מציבה מראה המשקפת לנו את המציאות, אשר הרגילה אותנו לקבל כמובן מאליו את פלישתם של הסממנים האורבנים המגבילים את המבט שלנו ופוצעים את הנוף הטבעי.
 
שרון נויפלד
אוצרת



פתיחה: 21/05/2010

נעילה: 14/06/2010

מקום התערוכה: הבית האדום גלריה לאמנות





תגובות
הוספת תגובה

מאגר האתר: 11,240 אמנים. 6,827 תערוכות. 911 מקומות תצוגה. 278 מאמרים. 53,250 תצלומים.