לדף הבית


אופק אברהם - "נופי געגוע"


תערוכה גדולה ובה ציורי הנוף של אברהם אופק, מהחשובים בציירי ישראל, תיפתח במוזיאון ישראל ביום חמישי, 15 במרץ 2007. התערוכה עוקבת אחר הנופים השונים שצייר אופק ומתמקדת בנופי שנות ה-50 שצייר וביחסים בינם לבין אלה שיצר סמוך למותו בסוף שנות ה-80. בתערוכה מתגלה אופק כצייר לירי מן השורה הראשונה. נופים רבים שלו ספוגים בתחושה של זרות, בדידות וגעגועים. חלק מהציורים מוצגים כאן בפעם הראשונה והם מפתיעים בשילוב שבין רכות וליריות לעוצמה ואקספרסיביות. בין היצירות המוצגות: נוף יפו, 1955, שורת בתים, 1958, הרי אילת, 1957, שור, 1956, בית קברות מוסלמי בעכו, 1955, וחברינו היורדים מארץ ישראל, 1989, השמיים נתן לה', והארץ נתן לבני אדם, 1989, כל זמן שבית המקדש היה קיים, מזבח מכפר על ישראל ועכשיו שולחנו של אדם מכפר עליו, 1989. נוף הארץ עמד בבסיס יצירתו של אברהם אופק, והוא שב וחזר אליו לכל אורכה. תחילה היה הנוף תיעוד ישיר, לירי ומחוספס גם יחד של המציאות; נוף ירושלים וסביבותיה – שנכח לאורך כל שנות יצירתו – חזר בסוף ימיו כשהוא מתמזג בהיבטים אישיים ומשפחתיים של שכול ושל תחושת קץ. לאורך כל יצירתו, ציורי הנוף של אופק היו ספוגים בתחושה של בדידות, זרות וגעגועים לעיר ילדותו סופיה שבבולגריה. תערוכה זו מנסה לעקוב אחר הנופים שאופק תיאר; היא מתמקדת בנופים המוקדמים של שנות ה- 50 וקושרת אותם עם הנופים שיצר בסוף שנות ה- 80 סמוך למותו. אברהם אופק נולד בשנת 1935 בעיר בורגס שלחוף הים השחור, הוא גדל בסופיה ובשנת 1949 עלה לארץ עם הוריו והתיישב לבדו בקיבוץ עין המפרץ. ציוריו משנים אלה מתעדים בראליזם ישיר נופים חסרי דמויות אדם, ומתקיים בהם מתח בין עדינות לירית לקשיחות וחספוס הן בנושאים הן בטכניקה: מכונות חקלאות מאיימות בנוף של שדות ירוקים; סלעים והרים אימתניים המצוירים באקספרסיוויות לעומת בתים רבועים המצוירים בקו מדויק, אדריכלי באופיו; וגם מפגש ייחודי בין קו עיפרון גועש ואלים, לבין צבעי גואש רכים ומתמזגים. מקום מרכזי שמור ביצירותיו של אופק משנים אלו לנופי ואדי ערה והערים עכו ויפו. באמצעות נופים אלו, שהזכירו לו את עיר ילדותו סופיה, התחבר אל נופי הארץ. הגעגועים לסופיה ניכרים גם בתיאוריו את ירושלים, שמשפחת אופק עברה אליה ב- 1962, ובייחוד את כנסיות העיר שצייר באור דרמטי ואפוף סוד. ירושלים היא גם רקע לסדרתו "אשמורת אחרונה" שצוירה לפני מותו. היא מתוארת בה כמרחב מיתי והיסטורי אך גם אישי – המקום שמשפחת אופק חיה ומהלכת בו. לעומת הנופים הישירים של שנות ה- 50, עתה הנוף הוא פנורמי, כמו ממעוף ציפור, והמבט מכוון כלפי מעלה אל כוכב מכוון, אל המקום הגבוה מכול, אל מעבר לאופק. אוצר התערוכה אמיתי מנדלסון.

פתיחה: 15/03/2007

נעילה: 01/06/2007

מקום התערוכה: מוזאון ישראל





תגובות
לא רואים טלי ברדוגו  18/03/07 05:10:53
ביקרתי בתערוכה כמעריצה של אופק, והתאכזבתי נורא לגלות שאת הציורים אי אפשר לראות בגלל ההשתקפויות על הזכוכיות. תחליפו את הזכוכיות לזכוכיות אנטי רפלקס. עד שאתם עושים לצייר הנהדר הזה תערוכה, מגיע לנו לראות אותה ולא לנחש מה יש בציורים.
הוספת תגובה

מאגר האתר: 11,240 אמנים. 6,827 תערוכות. 911 מקומות תצוגה. 278 מאמרים. 53,250 תצלומים.