לדף הבית


פרנק גד


על עצמי ויצירתי. תערוכה רטרוספקטיבית זו משקפת מגוון מעבודותי שיצרתי במהלך שנות חיי הבוגרים. מוצגים פה פסלי אבן משנות השבעים והשמונים, רובם רואים פה אור לראשונה. גרויים שונים לאורך השנים הביאו אותי לבטא כך- שחוק ודמע, עצב ושמחה, תסכול ומבוכה, תחושות המלוות את האדם באשר הוא בחייו. את חומרי הגלם מהם יצרתי עבודותי מצאתי בסביבתי. בראשית דרכי, בהיותי כבן 50, החילותי מכייר בחמר, עד מהרה עשיתי עבודות גדולות מימדים על קירות הבתים. פגישתי עם הפסל "דוד פיין" גילתה לי את עולם הפיסול באבן, צוהר נפתח בתוכי, דרכו פרצו לאוויר העולם עשרות פסלים, פרי תחושותי הפנימיות. הפיסול באבן היה לי כהמשך טבעי לעבודת האדמה שעסקתי בה לפני כן, כאשר רעיתי את הצאן והבקר על הרי נפתלי המסולעים, עליהם בניתי את ביתי האהוב, את "קיבוץ יפתח". כאשר גיליתי את אבן השיש, לא יכולתי להתאפק, נסעתי לאיטליה ויצרתי שם סדרה גדולה של פסלי שיש בוהקים, חלקם מוצג בתערוכה זו. המניע העיקרי בעבודותי נובע מעומק דמיוני העשיר, אשר לא מניח לי, לא ביום ולא בלילה, מפעיל, ממריץ ומדרבן ללא הפסק, לא תמיד אני יודע להסביר אותו. כשחשתי כי מיציתי את האבן אספתי גזרי עצי פרי במטעי "יפתח", שימרתים, ייבשתים ולאחר מכן פסלתי בהם סדרת עבודות עץ חמימות. בשנותי האחרונות, פגשתי באקראי את אמנות הזכוכית, למדתי את המלאכה ואף פיתחתי לעצמי שיטת עיבוד מיוחדת. בדרך זו הבאתי לכלל ביטוי את האושר שבערוב ימי, עם היופי, הצבעוניות וההרמוניה בחיי משפחתי. נולדתי בגרמניה, בן שנתיים עליתי ארצה, את ילדותי ונערותי עשיתי יחף על החולות בחולון הקטנה. בגיל צעיר (16) התגייסתי לפלמ"ח, לחמתי את מלחמת העצמאות ובמסגרת ההכשרה החילותי דרכי בחיים כחבר קיבוץ, יחד עם רעייתי האהובה הקמנו משפחה גדולה ומהנה. הצגתי בעבר בתל-אביב, בחיפה, בהזורע וביפתח, השתתפתי במספר סימפוזיוני פיסול בארץ ובחו"ל, הקמתי מספר אנדרטאות זיכרון ופסלים שלי עומדים במקומות שונים בארץ ובעולס. בתקווה שתהנו מהתערוכה.

פתיחה: 15/02/2007

נעילה: 15/03/2007

מקום התערוכה: מגדל





תגובות
הוספת תגובה

מאגר האתר: 11,240 אמנים. 6,827 תערוכות. 911 מקומות תצוגה. 278 מאמרים. 53,250 תצלומים.