לדף הבית


דיאמנט יורם - "תיאורמות ועוד"


"תערוכה" היא מישחק בו משתתפים: המציג, השפה, האוצר, המבקר האמנותי, בעל מיתקן התצוגה ולעיתים גם האספן. קשר הדוק בין השחקנים קיבע במידה רבה את הצלחת המישחק. כללי המישחק לרוב אחידים אולם נוטים להשתנות שנויים אופנתיים המשפיעים על השיקולים האסתטיים של השחקנים. מאחר וכל המשתתפים במישחק אמורים להיות אנשים ה"מבינים" את מהותו של המישחק - הרי שיש מקום לשאלה: הבנה מהי ? ההבנה היא תוצאה של תפישה חושית ופרשנותה על ידי המוח, וזאת בהתאם למוסכמות שהפכו להרגל וקבעו "נורמות" תרבותיות מקובלות. פרשנותו של המוח לאינפורמציה הנקלטת אצלו באמצעות החושים תלויה בפרמטרים לפיהם הוא מבצע "חשיבה". פרמטרים אלה ניבנים בתוכו במשך שנות חינוך על מסגרותיו השונות, דרך השפעות התקשורת, מרכילויות ודעות קדומות, אמונות-שוא ועוד. בניית פרמטרים אלה בתוך ראשנו נקראת 'ישטיפת מוח". נראה, איפוא, כי התוצאה מכל הפעילות הנ"ל היא יצירת מציאות דמיונית שבה אנו ממקמים את עצמנו, כל אחד ב"מציאות" הפרטית שלו, ומכיוון שכך, הרי שהמציאות המציאותית קיימת היכן שהוא במימד אחר, או שאינה קיימת כלל. לא נחטיא אם נראה עצמנו מריונטות בתיאטרון של שקרים מוסכמים. בשנים האחרונות הורגלנו לראות בצירוף מקרי או מכוון של כתמי צבע וקווים, יצירה אמנותית. אף הוענק לה שם: "ציור מופשט". מובן מאליו שדיוקן, עירום, טבע-דומם, פרחים, נוף, סימטה בצפת, - כל אלה הינם נושאים "ראויים" לציור, ואליהם הצטרף גם הציור המופשט אשר הכותרת "ללא כותרת" הפכה למושג מקובל ושאינו מעורר שאלות. הכל שאלה של הרגל. האם סימטה בפיסיקה או במתמטיקה אינה נושא לציור? האם כאן אין "יופי" המצוי בדיוקן, בעירום, בפרחים ובנוף? האם בסימטאות הפיסיקה והמתמטיקה יש לראות "שעור אוניברסיטאייי גרידא ? שהרי על פי אותם דפוסי-חשיבה אפשר לראות בציור "עירום" שעור באנטומיה ובציור "פרחים" שעור בבוטניקה. מוסכם כי יופי מצוי ביצירי הטבע, יופי שנתפש תפישה חושית ומקובל כנושא לציור. מימזיס. אך האין קיים יופי רב גם ב "חוקי הטבע" עצמם, בשפה הגיאומטרית המכתיבה גדילה וצורה ובסדר המתמטי על פיו מאורגן היקום כולו ? התבונה הרבה שבבריאה מקרינה יופי מדהים המתבטא בהרמוניה נפלאה שאריסטו מתארה ב "ארבע הסיבות": חומר, צורה, פעולה ותכלית. המדע מגלה יופי זה, יופי העשיר מכל דמיון אנושי, אך אינו זוכה לשירי תהילה מהמדיום האמנותי. "המשוררים שלנו לא כותבים על זה, האמנים שלנו לא מנסים להביע את הדבר המופלא הזה. אני לא יודע למה?" כך כותב אחד מגדולי הפיסיקאים של ימינו, ריצירד פיינמן (1988 - 1918) בספרו "מה איכפת לך מה חושבים אחרים". בתערוכתי זו אני מנסה לפייס את פיינמן בהסרת כובע לכבודו של המדע והיופי הרב הטמון בשפתו, בכליו ובתגליותיו.

פתיחה: 08/02/2007

נעילה: 03/03/2007

מקום התערוכה: בית האמנים ע"ש זריצקי תל אביב





תגובות
הוספת תגובה

מאגר האתר: 11,240 אמנים. 6,827 תערוכות. 911 מקומות תצוגה. 278 מאמרים. 53,250 תצלומים.