לדף הבית


צוקרמן אלכסנדרה - "קלאוס"


שעה קשה עם קלאוס קינסקי- מחשבות ראשוניות על קלאוס של אלכסנדרה צוקרמן. סדרת קלאוס קינסקי, שמבחר ממנה מוצג כאן, מדגימה מעבר של דימוי ממעמד של מסמך למעמד של הופעה מדומיינת. קינסקי, מהבדיות הגדולות של הקולנוע במחצית השנייה של המאה עשרים, נבדה-מחדש על-ידי צוקרמן כהזיה, כספקולציה - בבחינת היה או לא היה. צוקרמן טווה את פניו של קינסקי ובה בעת פורמת אותן וכך חוזר חלילה (פעם אחר פעם, פעם ועוד פעם). קינסקי הוא צורה, קינסקי הוא חוסר צורה. הוא מעשה של ציטוט ושיבוש. הרישום של צוקרמן מפגין יד קלה, בוטחת, ויחד עם זאת מגלה נטייה לא ממומשת לפגימה עצמית, למריטה של הדימוי: כל קו הוא קמט, כל שערה היא קו. צוקרמן אינה מבקשת "ללכוד" את דמותו של קינסקי. ההפך הוא הנכון: היא מבקשת לעורר את דמותו של קינסקי מרבצה, להצביע על חיותה הפראית. היא מייצרת באמצעותו מסכת של חוסר שליטה. צוקרמן מחייה את דמותו של קינסקי כמו שקוטעים איבר הממשיך לפרפר לאחר שנקטע. היא חוזרת אל קינסקי ועל קינסקי כאחוזת אובססיה, כאילו הרישום הוא טקס העלאה באוב. עבורה, קינסקי הוא אירוע טראומטי, חווית-מפגש שאינה מרפה. צוקרמן מנפה מהרישומים כל סממן של זמן ומקום, כל תחושה היסטורית. האחיזה של צוקרמן בדמותו של קינסקי היא ההחזקה במה שלא ניתן להחזיק בו, במה שלא ניתן לאלף, במה שמצוי בהתחמקות עקשנית ותנועה מתמדת . קינסקי של צוקרמן הוא אדם-חיה, על סף המפלצת. הוא רוח רפאים - מאיים, לא-נגיש, פגיע. // אורי דסאו.

פתיחה: 11/01/2007

נעילה: 28/02/2007

מקום התערוכה: נגא





תגובות
מרשים ורד  03/01/08 08:18:17
exceptionally impressed
הוספת תגובה

מאגר האתר: 11,240 אמנים. 6,827 תערוכות. 911 מקומות תצוגה. 278 מאמרים. 53,250 תצלומים.